זליג נ' פנדה מחשבים ותקשורת בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לקבלת פיצוי עבור כרטיס מסך שקנתה התובעת מן הנתבעת, שהתקלקל בתקופת האחריות ונמסר לנתבעת לתיקון, אך הנתבעת לא תיקנה אותו.

מחומר הראיות עולה, כי ביום 9.10.07 רכשה התובעת מן הנתבעת מחשב, לרבות כרטיס מסך שעלותו 1,896 ₪ ומע"מ. הואיל והכרטיס התקלקל, מסרה אותו התובעת לנתבעת לתיקון. הכרטיס נמסר לנתבעת בתאריך 5.7.09. הכרטיס לא תוקן, והנתבעת מסרה לתובעת, כי האחריות הינה של היבואן, שנקלע לקשיים כלכליים וסגר את עסקו.

התובעת מסרה בעדותה, כי בסופו של דבר רכשה כרטיס מסך חדש, הואיל והמתינה זמן רב ללא כרטיס מסך. היא ביקשה לקבל החזר כספי עבור כרטיס המסך שרכשה מן הנתבעת.

הנתבעת טענה, כי פנית התובעת היתה לקראת תום תקופת האחריות של כרטיס המסך. לאחר קבלת כרטיס המסך מן התובעת שלחה אותו ליבואן, שהינו נותן האחריות, אולם קיבלה תשובות מתחמקות, עד שלבסוף סגר היבואן את עסקו. נציג הנתבעת מסר בעדותו, כי חשבונית הקניה הינה גם תעודת האחריות, והיא נמסרה לתובעת, ואף צורפה לכתב התביעה.

הנתבעת טענה עוד, כי תקנות הגנת הצרכן (שירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006 (להלן: "תקנות שירות לאחר מכירה") מחייבות את התובעת למצות את סעדיה מול היצרן ו/או מול היבואן טרם פניה למשווק, אולם התובעת לא עשתה כן.

תקנות שירות לאחר מכירה הן אכן המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לתביעה זו. תקנה 13 לתקנות אלה קובעת, כי עוסק המוכר טובין חייב למסור לצרכן תעודת אחריות מאת היצרן במעמד מסירת הטובין. תקנה 14 קובעת מהם הפרטים שיפורטו בתעודת האחריות. תקנה 18 קובעת, כי בטובין מיובאים יראו את היבואן כיצרן לענין התקנות.

נציג הנתבעת, יאיר סאטובי מסר, כאמור, בעדותו, כי חשבונית הקניה היא גם תעודת האחריות. עיון בחשבונית מצביע על כך, שאין היא כוללת פרטים שחובה לכלול בתעודת אחריות, בהתאם לתקנה 14, למשל: פרטיו המלאים של היצרן (שמו, כתובתו, מספר זהות/מספר תאגיד שלו, ופרטים המאפשרים לפנות אליו לשם קבלת שירות); וכן כתובות ומספרי טלפון של תחנות השירות. בעניננו, במקום פרטי היצרן היה על הנתבעת לפרט בתעודת האחריות את פרטי היבואן.

אכן, תקנה 19 לתקנות שירות לאחר מכירה קובעת, כי עוסק שמכר לצרכן טובין אחראי לקיום החיובים המוטלים על היצרן אם אין אפשרות לאתר את היצרן. ואולם התקנה רלוונטית מקום בו נמסרה לצרכן תעודת אחריות כדין, דבר שלא נעשה, כאמור, בעניננו.

לפיכך אני קובעת, כי הואיל והנתבעת לא מסרה לתובעת תעודת אחריות כדין, היא אחראית לפצותה. יחד עם זאת, אין מקום לחייבה להשיב לתובעת את מלוא עלותו של כרטיס המסך, שכן התובעת השתמשה בכרטיס במשך פרק זמן של כמעט שנתיים.

אשר על כן הנני מורה, כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 1,200 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסכום של 200 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: